לכתוב. לנשום.

המציאות של כולנו כאן תמיד סוערת. וגם אם השגרה ברוכה – תמיד הנפש תרצה הזדמנות למעוף ולנחמה. במילה הכתובה יש לא רק מזור ואפשרות לריפוי, אלא שהיא גם מזמנת מציאות ובוראת עולמות.

אני מזמין אתכם לקחת הפוגה, להעניק לעצמכם זמן אישי ופרטי שבו כותב. נושם. נמלא את מצבורי הנפש ונצעד במשעולי ילדותינו, נפרוש את מוטת ידינו, ונעוף.

בסדנה נכתוב יחד את עצמנו, את מה שנשאנו, את המשאלות של כל אחד בנפרד ואת המשאלות של כולנו ביחד. נאזין למוזיקה ונעוף על כנפי ההשראה, נחזור אל משעולי הילדות ונדמיין את מה שנרצה שיקרה לנו. נכתוב, כדי שהדברים יהיו נוכחים ויקבלו תוקף במציאות.